אבל אסור לראות ולהיראות. בעת הזיווג יש להסתיר את הגוף מהעולם ומעצמו. מעין ניסיון למזער את הנזק שערם עם פריצת גבולות הגוף במגעו עם הגוף האחר. לכן ההקפדה על האפלת חדר ההזדווגות ועל ההתכסות בכלי המיטה. האם יש להעלים את מגע הגופים בגלל קדושתו או בגלל טומאתו?
מאת: פרופ' גדעון ארן
גוף חרדי – פרופ' גדעון ארן
האם את המזוזה שבחדר יש לכסות ואת ספרי הקודש שבחדר יש לסלק, כמו את הגוף והמין, שכן כולם קדושים. או בגלל הגוף והמין, שכן אלו קדושים ואלו טמאים? לזיווג מתלוות ברכות והיטהרות גוף כפולה. לפני האקט הגופני יש ליטול ידיים שלוש פעמים בגלל קדושתו, ואחריו יש ליטול ידיים שלוש פעמים בגלל טומאתו. יש בתופעה הגופנית הזאת שניות של קודש והיפוכו.
יש בה גבוליות: תוך כדי שהגוף מקיים מצווה נעלה הוא מותח את עצמו ומגיע ממש עד סף תהום החטא. הוא מתגרה באיסור החמור, נוגע לא נוגע בנורא מכל. החרב מתהפכת על צווארו: זו האפשרות הקרובה כל כך של משכב אנאלי, או של שפיכה מוקדמת שמושווית למשכב עם אשה נידה.
את לפיתת הקדושה והטומאה, את עמימות הגבול שבין מצווה לחטא, כפי שהם משתקפים בזיווג הגופים החרדיים, אפשר להחיל על הגוף החרדי בכלל. יש בו מעלות של רוחניות המגיעות עד כדי משהו מן האלוהות, ויש בו מגרעות של בשר המגיעות עד כדי למוניות. האמביוולנטיות ביחס לגוף והמתח הדיאלקטי שבתוכו הם הרקע לרגישותו ולנפיצותו.
לקוח מאת הספר “חרדים ישראלים” ממאמרו של פרופ' גדעון ארן “גוף חרדי-פרקים מאתנוגרפיה בהכנה”.
פרופ' גדעון ארן
גדעון ארן הוא פרופ' לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. חוקר ומרצה בנושאי דת, מצד אחד, ובנושא הקיצוניות, מצד שני, ובעיקר הוא מתמחה בחקר הקשר שבין השתיים, בישראל, ביהדות העבר וההווה, ובהקשרים השוואתיים. מחקריו מתבססים בעיקר על עבודת שדה. בשנים האחרונות פרסם ספרים ומאמרים על פנדמנטליזם, כתות ותנועות רדיקליות, אלימות דתית, טרור. מסיים בימים אלה כתיבת מונוגרפיה על טרור המתאבדים במזה"ת.
Follow Me:
