מתנדבי זקא מגלים חוסר סובלנות כלפי היברידים, ומקפידים על אבחנות בינאריות ומיני קלסיפיקציות. כיהודים חרדים הם אמונים על מסורת שבמרכזה התעסקות כפייתית בגבולות. זו מסורת המקדישה סדר משנה שלם לטהרות, ועוד מסכתות שעניינן כלאיים (ושעטנז) ועירובין.
מאת: פרופסור גדעון ארן
לפי גדעון ארן זו מסורת של ברכת 'המבדיל', ולא רק בין קודש לחול (זמני כניסת שבת וחג, למשל), בין טהרה לטומאה ( דיני כשרות, למשל), ובין יהודי לגוי ( קריעה על נישואי תערובת, למשל), אלא בכלל בין דבר לדבר. אפשר לאפיין תרבויות, בין השאר, בהתאם למידת הנוקשות והחדות של הבחנותיהן, ונטייתן לדחות עמימות, כפילות ומצבי ביניים. האורתודוקסיה היהודית ובמיוחד האולטרא-אורתודוקסיה היא מקרה קיצוני כזה, שמצטיין בלוגיקת או/או ובהדגשת אקסקלוסיביות, כפי שממחישים איסורים על ערבוב בשר בחלב, ועל אכילת חיות מעורבבות (צפרדע, חזיר, צלופח).
פרופסור גדעון ארן טוען כי ביהדות מופיע מעשה הבריאה עצמו כמעשה של הבחנות (בין שמיים לארץ, אור וחושך, ים ויבשה, ואח"כ בין תנינים גדולים לרמשים ועופות, בין אדם לבהמה). ההקפדה על ההבחנות הללו היא שמירה על סדרי בראשית שנקבעו ע"י אלוהים, שהפרתם, כלומר ערבוביה וטשטוש, כמוה כחתירה תחת סמכות האל ויסוד העולם. היהדות הדתית מעניקה מקום חשוב במיוחד להתבדלות מסביבה נוכרית, והדבר חל, קודם כל, על המישור הגופני. לגוף היהודי יש ייחוד (מילה) ומוטל טאבו על מגעו הפיסי עם גוף אחר, חי או מת. מי שיש ספק באשר ליהודיותו נקבר מחוץ לגדר.
לקוח ממאמרו של פרופסור גדעון ארן "Contemporary Jewish Mysticism and Palestinian Suicide Bombing".
פרופ' גדעון ארן
גדעון ארן הוא פרופ' לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. חוקר ומרצה בנושאי דת, מצד אחד, ובנושא הקיצוניות, מצד שני, ובעיקר הוא מתמחה בחקר הקשר שבין השתיים, בישראל, ביהדות העבר וההווה, ובהקשרים השוואתיים. מחקריו מתבססים בעיקר על עבודת שדה. בשנים האחרונות פרסם ספרים ומאמרים על פנדמנטליזם, כתות ותנועות רדיקליות, אלימות דתית, טרור. מסיים בימים אלה כתיבת מונוגרפיה על טרור המתאבדים במזה"ת.
Follow Me:
