מאמר זה הוא דיווח מתוך עבודת מחקר שנמצאת בשלבים מתקדמים. יש כאן ממצאים מן השטח שעיבודם לא הושלם, ונתונים שעדיין לא שובצו במערך תיאורטי והשוואתי שלם, לא נערכו סופית ולא סוכמו. זהו חומר גולמי במידה מסוימת, ומכאן גס מיעוט מראי המקום.
מאת: פרופסור גדעון ארן
הגוף החרדי משתנה בקצב מהיר. ההזדמנות לעמוד על חלקים חשובים מן התופעה ה״מקורית״ כבר הוחמצה. מה שנותר לתצפית הוא אולי בחזקת שריד, מצב ביניים, מציאות ארעית בלבד. כמה מהדברים חולפים ממש לנגד עינינו ומן הסתם ייעלמו בקרוב מן העולם. מכאן חשיבות התיעוד בזמן הנוכחי ותחושת הדחיפות שליוותה את העכורה.
כמובן, אין גוף יהודי אחד, מונוליטי, קבוע. גם אם בזמן מסוים יש גוף הגמוני, הרי ישנם גופים אחרים היוצרים גיוון, ולעתים יריבות או הדדיות. נוסף לכך, במהלך הזמן הגוף מתפתח, ולעתים משתנה דרסטית. אפשר לומר שהגוף היהודי ניצב תמיד מול גוף אחר.
על פי פרופ' גדעון ארן את הגוף החרדי יש לבחון הן במונחי זיקתו לגוף המסורתי ולגוף האורתודוקסי שמהם הוא בא, והן באספקלריית יחסיו עם הגוף הישראלי בן־זמנו. אכן, הגוף החרדי אינו קיים לבדו. חרף מאמצי הבידוד של הקהילה הדתית הרדיקלית מסביבתה החילונית המודרנית, נוצר מגע בלתי נמנע בין שתי התרבויות היהודיות השכנות בישראל.
לפי גדעון ארן שני הגופים המייצגים תרבויות אלו נפגשו בעבר וכיום הפך המפגש ביניהם לאינטנסיבי ופורה ביותר. עד לא מכבר התאפיינו היחסים בין הגוף החרדי לישראלי בעיקר בהיפוך ובעימות. לאחרונה נוטים שני הגופים להתקרבות ולדמיון־מה. שינוי המגמה נובע מתמורות שעובר הגוף הישראלי, אך יש בכך גם ביטוי למהפכי הגוף החרדי. השתנותו היא עוד גילוי של הישראליזציה החרדית, המחקר שקטעים ממנו יובאו להלן נוגע בגרסאות מאוחרות של גוף חרדי ישן ובניצניו של גוף חרדי חדש.
נלקח מאת הספר "חרדים ישראלים" ממאמרו של פרופ' גדעון ארן "גוף חרדי-פרקים מאתנוגרפיה בהכנה".